ארבעת המינים להתפתחות אישית

מאת: איתן גינוסר

חג סוכות הוא חג מיוחד, זהו הראשון מבין שלושת הרגלים אחרי ראש השנה. הראשון מבין שלושת החגים בהם חלה מצוות העלייה לרגל לבית המקדש (בימי קדם), להתמסר לעבודת הבורא, במקום המתגלם בצורה פיזית כמשכן הבורא על פני האדמה.

בחג הסוכות נאספו ובאו אנשים רבים לירושלים. בתקופה זו נח עובד האדמה, ובשמחה בא לירושלים, וארבעת המינים בידו. כידוע, היו אבותינו עובדי אדמה, וברכת הבורא החשובה ביותר לעובד האדמה בימי קדם הייתה ברכת הגשמים. שיהיו בעתם ובכמות מספקת - נוכל לראות בזאת את ברכת השפע.

בחג הסוכות נוהגים לברך על ארבעת המינים, אתרוג, הדס, לולב וערבה. אומני הדרשנות היהודית וחכמי האגדה התלמודית, פרשו באופן סמלי את ארבעת המינים, המהווים סימן היכר ייחודי לחג הסוכות. ארבעת המינים, הם מפרשים, מקבילים לארבע קבוצות המרכיבות את העם היהודי. אני מוסיף ואומר (ברשותכם) שארבעת המינים מקבילים לארבעת היסודות - ארבעת היסודות של הטבע כמו גם ארבעת היסודות של המין האנושי - אהבה, שמחה, אופטימיות וקבלה (לפי קוד הקיום).

בתהליך ההתפתחות כל אחד מאיתנו נמצא במאבק בין הרצון להביא את האמת הפנימית, האוטנטיות ואת הרצון החופשי לבין הצורך של האגו לקבל מהסביבה אהבה והכרה והצורך להוכיח את מי ומה שאני בכל רגע נתון, בכל סוג של מערכת יחסים.

גם לאגו ארבעה פרצופים.
ארבעה טיפוסים שכל אחד מאיתנו "התברך" באחד מהם.

הטיפוס המזלזל והזועם של יסוד האהבה -
יסוד האהבה שבמהותו מעביר ידע ומידע, מוסרי ומתחשב. מביא את עצמו ככזה במאמץ. הוא ממציא פתרונות לאחרים גם מבלי שהתבקש, מתערב, מייעץ ומתחשבן. ללא הפסקה הוא מנסה להוכיח את התרומה שלו לאנשים, ומזלזל באלו שלא תורמים ועושים למען עצמם.
כך למעשה הוא מופיע מול אנשים שאינם מתחשבים בעיניו כמאיים, זועם ומזלזל. הוא עסוק בלהוכיח לעצמו שהוא "נדיב וטוב לב", כ"יודע ומבין" כ"יעיל ומועיל".
הוא בוחן את האנשים מסביבו לפי אמות המוסר הללו ובאלו שאינם עומדים בקריטריונים הוא מזלזל ומונע את אהבתו.

הטיפוס החשדן, ציני ומתנשא של יסוד האופטימיות -
יסוד האופטימיות שבמהותו חכם, חוקר, צמא לאמת, אוטנטי, הופך להיות חשדן, מרוחק, פסימי, שאינו מחבק ואינו מתרגש, הוא מבטל רגשות כולל את אלו שלו ואז בהתפרקות רגשית מגיע אל הבכי.
הוא עסוק מתוך מאמץ להוכיח את הקבלה שלו ואת אלו שאינם עומדים בקריטריונים שלו הוא מוכיח כשקרנים. הוא חשדן וחוקר את האנשים שמסביבו בכדי להוכיח שהם ראויים לקבלה ולמסירות שלו.
הוא זקוק לריגושים מאנשים "חכמים ואמיתיים".

הטיפוס הלוחמני והמתעלם של יסוד השמחה -
שוב יסוד השמחה שבאופיו הוא מלהיב, אמיץ, וותרן, משכין שלום יופיע מתוך מאמץ להוכיח בדיוק את מה שהינו כקליל, זורם, מתחיל ואינו מסיים, בוגדן. הוא מנסה להוכיח לעצמו ולאחרים שהוא מלהיב, שמח וגורם לאנשים להאמין שהם יכולים להשיג את מה שהם רוצים בקלי קלות ובלי בעיה. בכך הוא מאבד את יכולת ההקשבה שלו לזולת, לבעיות ולקשיים שלו עצמו.
הוא מתנהג בפלרטטנות ומופיע כקל דעת, קליל וזורם, מושך תשומת לב במכוון, מפנק מתוך ריצוי תמידי ומנסה לנהל שיחות עמוקות בכדי להרשים.

הטיפוס החמוץ באי השתתפות של יסוד הקבלה -
התכונות הנפלאות של יסוד הקבלה, אותם התכונות שניתנו לו בטבעו - נאמנות, רחמנות, צניעות, תומך, מקבל וצמא להתפתחות - מטשטשות בגלל הניסיונות שלו להוכיח את מי ומה שהוא, מה שמוציא אותו כ"מדייק, נאמן לכולם חוץ מלעצמו ומכאן כחבר, מושלם".
הוא רואה את עצמו כאינו שייך לחברה - להמון. הוא בוחן את ההתנהגות של האנשים שסביבו בכדי להוכיח שהם אינם נאמנים, לא רחמנים ולא שיוויונים. באי השתתפות שלו הוא מנסה להביא את האחר לעמדה של מתעניין בו, מדובב אותו ומחזר אחריו.
הוא בודק את האותנטיות והפשטות של האנשים מסביבו ומתרחק ואינו מקבל את אלו המופיעים כעושי רושם.

האגו שפועל מתוך פחד וחולשה נמצא בתחושת חסך תמידית. דרך האגו "רואה האדם את עצמו" רק כאשר הוא מקבל משוב חיובי מהחברה שסביבו, מהאנשים איתם הוא נמצא במערכות יחסים. האדם מחפש תמיד מה עוד אין לו, מה עוד חסר באחר, מה חסר בעצמו, מה חסר בכלל. וכל זאת בכדי להוכיח את עצמו כחכם, יכול, בעל הכוח, האומץ, השולט, המלמד ונותן הפתרונות. ומתוך המקום הזה הוא נותן פתרונות, מייעץ, מתערב ומטיל ספק.

לקחת את החופש של אדם אחר, להתערב, לייעץ, לחשוד, לזלזל, לכעוס, לזעום ועוד, ועוד... משתווה לנטילת האור מאדם אחר, להפוך לכולא החופש. והרי אף אחד מאתנו לא רוצה לקחת את האור של אדם אחר. להיות סוהר לאדם אחר. בתקופה כל כך קדושה וממוקדת התפתחות אישית אני מזמין אותך לשאול את עצמך: האם אני מתערב? מייעץ? מתנדב? מביא פתרונות ואומר לסובבים אותי מה כדאי ומה לא? האם אני מקשיב באמת? אומר את מה שיש לי לומר? ממה אני חושש? מה ייקרה אם אגיד שלא בא לי? האם יפגעו ממני? יעלבו? איזו אמת אני מביא? איזה חופש?

בואו נתפתח אל מעבר לאגו, אל המהות הטהורה שכבר נמצאת ביסוד של כל אחד ואחד מאיתנו. אל מי ומה שאנחנו כבר כאן ועכשיו. ואז נזכה בברכת הגשמים, בברכת השפע בתוך החיים שלנו כבר עכשיו.

אני מזמין אותך לשיחת זיהוי ע"פ קוד הקיום (חינם), לגלות את היסוד שמניע אותך, לזהות את טיפוס האגו שמפריע לך, למצוא את האמת הפנימית שלך, ובסופו של דבר, לגלות מה הפער בין האפשרי ליש.