על ילדים ופרפרים

סיפור השראה הודי עממי

המשל מספר על ילד קטן בהודו שהלך לבקר את הגורו – המורה הזקן.

המורה ישב והתבונן במשהו שהחזיק בידו. הילד ניגש והסתכל גם הוא, אלא שהוא לא הבין מהו הדבר שבידי הזקן. הוא שאל את המורה: "מה זה?"
"זהו גולם"´ השיב המורה הזקן.
בתוך הגולם נמצא פרפר, בקרוב הגולם יבקע והפרפר יצא.
הילד ביקש מהזקן את הגולם.
המורה השיב בחיוב, "אבל עליך להבטיח לי שכאשר הגולם יבקע והפרפר יתחיל לצאת ויכה בכנפיו כדי להשתחרר מהקליפה אתה לא תעזור לו חלילה. עליך להניח לפרפר לצאת בעצמו מקליפת הגולם."

הילד הבטיח. ולקח את הגולם לביתו.
בבית ישב והמשיך להתבונן בגולם. לאחר משך זמן רב ראה שמתחילה תנועה בתוך הגולם. הגולם נע וזע לכל הכיוונים.
והנה בקע הגולם בקצהו. בתוכו היה פרפר עדין ויפה שניסה להיחלץ מתוך קליפת הגולם תוך שהוא מכה בכנפיו כנגד הגולם.
התנועות שלו היו חלשות והיה נראה כאילו אין מספיק כוח בכנפיים הללו בכדי שיוכלו לבצע את עבודה הזו.
הילד הקטן ראה את הסבל של הפרפר ורצה נואשות לעזור לו בכדי שיוכל להיחלץ ולעוף. כשלא יכול היה לשאת עוד את המתח הפר את הוראת הזקן.
הילד פתח את קליפת הגולם לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ. משיצא הפרפר החל זה לעוף באוויר אך לפתע נפל מטה אל האדמה ונשאר שוכב ללא תנועה. הילד הרים את הפרפר בזהירות וראה שהפרפר מת.

שטוף בכי הלך הילד לביתו של המורה הזקן והראה לו את הפרפר המת שבידו.
אמר המורה: "מיהרת לשבור לו את קליפת הגולם, האין זאת?"
"כן" ענה הילד. אכן זאת עשיתי.
והמורה אמר לו: "אינך מבין, לא יכולת לדעת מה עוללת.
כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם הדרך היחידה שבה הוא יכול לחזק את כנפיו היא בכך שהוא מכה בהם לעבר הקליפה ומכה שוב ושוב. אז הוא מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו. כאשר אתה עשית זאת במקומו, מנעת ממנו לגדול ולפתח שרירי כנפיים.
זו הסיבה שהפרפר נפל לאדמה ומת."

ומוסר ההשכל במשל הוא שעלינו לזכור להגיש לילד את צרכיו, לא לעשות במקומו, ולמלא אחר כל תשוקותיו - אילו דברים שעלולים להחליש את יכולת התפתחותם של אותם ´שרירים´.
בבוא הזמן לא תהיה לילד היכולת לפעול נכון לכשיצטרך להשתמש בחשיבה משלו, במעוף ובלקיחת אחריות.