החלטות עסקיות שקשה לעשות

מאת: קרן כהן

די ברור לי מה אני רוצה לספר לך עכשיו רק שעדין חסרה לי ההתחלה.
חסרה לי ההתחלה שתגרום לך לרצות לקרוא את השורות הבאות.
אני מאמינה שגם לך יש לא מעט החלטות עסקיות שקשה לעשות ודווקא בגלל זה אני עומדת לשתף אותך בחוויה האישית שלי.

בתפישה שלי, החלטות עסקיות שקשה לעשות הן כל אותן החלטות שעל מנת לבחור את הדבר הנכון והמדויק לי כבעלת העסק, עלי להקריב, לוותר, להתפשר על דבר אחר שלכאורה הוא הרצון, שלכאורה הוא הנכון, שלכאורה הוא הדבר המדויק.

החלטה עסקית שקשה לעשות קרתה לי הבוקר ואני בוחרת לשתף אותך בהתמודדות שלי ולא בגלל שיש בה איזשהו עניין ציבורי אלא בעיקר משום שאני מאמינה שהמקרה שלי נדוש, שכיח וקיים בכל עסק, בכל גזרת חיים ויכול לעזור לך אם וכשתגיע עת ההחלטה הקשה שלך.

בחודש וחצי האחרונים הייתי עסוקה בשיווק וקידום הקורס שלי שעוסק בשיווק באינטרנט.
מפגשי רישות עסקי, פוסטים, שיווק ברשתות חברתיות, שיווק באתרים מארחים – כל זה כדי שהקורס שלי יפתח ב- 30.11.09.
ב- 29.11.09 כבר חייבנו בכרטיסי אשראי את הנרשמים, שלחנו שאלוני הכנה לקורס והוראות הגעה.
הקורס היה מוכן לפתיחה ב- 30.11.09.

הכול היה מוכן חוץ ממני.
חוץ מהגוף שלי שחווה טראומה פיסית שגרמה לי, (לגוף הפיסי ולגוף הרגשי) זעזוע וסוג של קריסה פיסית ואנרגטית.

קפיצה אחורנית בזמן...
לפני שלוש וחצי שנים ילדתי את בננו הבכור. הלידה התרחשה 8 שבועות לפני הזמן, ללא כל תכנון מוקדם, ובדיוק 11 שבועות אחרי שחזרנו ארצה משהיה ממושכת בחו"ל.
עברתי לידה ללא כל הכנה מוקדמת, שהיתי לצד בני 3 שבועות בפגיה ללא מנוחה רבה, נסענו הלוך ושוב מתל השומר לפרדס חנה לארגן חדר, לסדר מקום לקטנצ'יק שהגיע טרם עת ו...אחרי ששבנו איתו הביתה, מיד התיישבתי להקים תשתית לעסקים השונים שלנו ונכנסתי באינטנסיביות לבניית האתר הראשון שלנו: מגעים – קשרי גוף נפש בצד ההתמודדות הפיסית והרגשית של אמא טרייה ואישה אחרי לידה.
למה אני מספרת לך את כל זה?
כי בין השורות אני מנסה לספר לך שבעצם מעולם לא עצרתי והקשבתי לגוף שלי, לא עצרתי את העשייה הבלתי פוסקת, לא עצרתי כדי לבדוק מה נכון ומדויק למצב הפיסי שלי. תמיד נעתי בצורת ראש חץ קדימה. להשיג, להספיק, להצליח עוד ועוד ועוד.

שלוש וחצי שנים אחרי, אני עומדת דקות לפני פתיחת מחזור נוסף של קורס שיווק באינטרנט, הגוף שלי עובר סוג דומה של התרחשות פיסית והפעם משהו שונה קורה לי. האנרגיה של העשייה הבלתי פוסקת לא מצליחה להתגבר על תחושת ההתנגדות הפנימית שמתעצמת ואומרת בקול אילם: תעצרי, תשכבי, תנוחי.

מי שמכיר עשייה בלתי פוסקת כחלק מדפוס חיים בוודאי יודע מה המשמעות של "לעצור".
אין דבר כזה לעצור.
תמיד יש עוד משהו שאפשר לעשות, תמיד יש עוד משהו שצריך לעשות, תמיד יש עוד משהו לפני שאפשר לעצור.

מי שמכיר פעילות אינטנסיבית למען הוצאת לפועל של פרויקט אישי, רעיון או חזון, בוודאי מבין כמה קשה לקבל החלטה בדקה ה-99 לעצור. להקשיב. להכיל. לקבל. וגם, לבטל. לבטל הכול.

החלטות עסקיות שקשה לקבל מקוטלגות אצלי במחלקת ההחלטות שנמצאות בתווך בין מה שנכון ומדויק לנו,בין מה שהוא באמת טובתנו העליונה, לבין מה שלכאורה אנחנו מייחסים כדבר הכי חשוב, השאיפה הכי גבוהה, המימוש הכי... ההצלחה הכי נכספת... ובמילים פשוטות: בין הנכון והטוב לנו לבין כל סל הרצונות והמאוויים המגיעים מתוך האגו ומונעים מתוך רצון להשיג יותר, להצליח יותר, לשמור על המוניטין  וכיוצא בזה.

החלטה עסקית שקשה היה לי לקבל, קיבלתי בבוקר פתיחת הקורס שלי.
ההתנגדות הפנימית לפתיחת הקורס הייתה כל כך גדולה עד שבמהלך הלילה קדם למועד פתיחת הקורס שנתי פשוט נדדה.
הרגשתי את הטרדה הפנימית, את חוסר השקט, את חוסר הדיוק. הרגשתי התנגשות פנימית בין ידיעה עמוקה של "מה נכון לי" לבין מחויבות עמוקה "לרצון ולנכון של הלקוחות שלי" או "לריצוי של הלקוחות שלי".
בחמש בבוקר, אחרי לילה ללא שינה רבה, קיבלתי החלטה לבטל את פתיחת הקורס.
הודעתי לנרשמי הקורס ולבעלת המקום שבו היה אמור להתרחש הקורס בכל ערוצי הטכנולוגיה הזמינים בשעת בוקר מוקדמת שכזו על ביטול הקורס. על אף ולמרות שהסיבה בגינה נדרשתי למנוחה הייתה אישית ופרטית, בחרתי לחשוף אותה ולשתף מתוך הבנה עמוקה שמציאות חיינו אמת היא ואין סיבה להסתיר אמת.
עשיתי את זה ורווח לי.
אבל עדיין הרגשתי גם מועקה.

ההרגל המגונה הזה להתחשב קודם כל במה שטוב לאחרים, להפנות את טוב הלב לרגשותיהם של אחרים ואחר כך לרגש שלי, עדיין קיים בי בעוצמה קטנה ומעורר קונפליקט עם הבחירה שלי להתחשב הפעם, קודם כל ולפני הכול, בי. בעצמי. בטובתי העליונה.

איך ידעתי בכל זאת שההחלטה הקשה הזו הייתה החלטה נכונה?
מהתגובות של האנשים.
קיבלתי תגובות חמות ואוהדות מכל משתתפי הקורס.
בשיחות הטלפון שעשיתי עם כולם, קיבלתי חיזוקים ווריאציות של האמירה: "נמתין למחזור הקורס הבא".
היו אפילו כמה משתתפים שהודו שזה טוב להם, כי הם, מסיבות שלהם, מעדיפים שהקורס ייפתח במועד אחר.

לא אחת החלטות עסקיות שקשה לקבל הן דווקא אלה שפועלות לטובתנו העליונה אך מכיוון שאנחנו מסונוורים מאמונות, דפוסי מחשבה או הרגלי התנהגות עתיקי יומין – אנחנו לא מסוגלים להבחין שהם לטובתנו העליונה ובהכרח, גם לטובתם העליונה של השותפים או המושפעים מההחלטה.

האם פגשת החלטות עסקיות קשות שהיה לך קשה לקבל? האם קיבלת אותן? נשמח לתגובה ממך כאן באתר.


 
אהבת את המאמר הזה?
הירשמו עכשיו למגזין מגעים ותקבלו את המאמרים החדשים ישירות לתיבה שלכם.
כן, נספר לכם גם על קורסים, סדנאות ומבצעים שהם רק לחברים.
לא, לעולם לא נמסור את הפרטים שלכם לשום גורם.
פשוט לחץ/י כאן להצטרפות למנויי מגזין מגעים.