להיות. כך, בלי שאלות

העניין בקליפות ובמסכות הוא חיים על בסיס יומיומי של מנגנוני הדחקה והכחשה.
אבל זה הרבה יותר גאוני רק ממנגנוני הדחקה והכחשה.
בואו נתבונן על זה לרגע.
נניח שפתאום קם אדם בבוקר ומבין שהוא חי מאחורי מסכה.
ההבנה הזו לרוב מתעוררת באינטליגנציה הרגשית, אי שם במעמקי מרכז הרגש. בדרך כלל ההבנה הזו דומה למעין ידיעה פנימית שמעוררת רגש. גוש.
כל אדם והגוש הרגשי שפועם באותן השניות כשמתחוור לו לאדם,
שהוא עוטה קליפות על גבי קליפות עד שהוא לא מסוגל לענות לשאלה הפשוטה: "מי אתה? "
העניין הוא שהשכל (המיינד) בטוח שהקליפה הזו היא היא המציאות האמיתית.
ישנה ידיעה שכלית שהקליפה הזו היא זו שמייצגת את ה'אני' האמיתי ועולה פרדוקס:
איך יתכן שמה שאני תופס שהוא 'אני' יהיה אני מזויף ולא טבעי.
זה בלתי נתפס עד להכחשה ולהסכמה לחיות חיים שמתפוצצים לנו בפנים בכל פניה בדרך.
 
בואו נמשיך עם אותו האדם.
עומד הוא כך, בוקר אחד, באמצע חייו, מתבונן פנימה ומזהה שיש שם איפשהו בפנים משהו אחר: מזוכך, טהור, אמיתי. משהו שהוא טבעי – משהו שהוא מולד.
וסביב כל התוך המולד הזה, הוא מזהה, יתכן אפילו שלא במודע שהאסנס המדויק הזה עטוי קליפות ומסכות מסוגים שונים וממינים שונים: מסכת דפוסי ההתנהגות, מסכת דפוסי החשיבה, מסכת האמונות המגבילות, מסכה שמאפשרת להיות כך או אחרת בהתאם לנסיבות ועוד מיני מסכות שונות.  
 
עומד לו אדם, כך בבוקר אחד באמצע חייו - ובום!
מתנפצת בפניו בועה של 'הוויה בתפקיד'.
ואחרי ההתפוצצות, הלם וגם קצת בהלה: 'אם זה לא אני הטבעי, האמיתי, המולד – מה הוא כן האני?' וממשיכות השאלות לעלות: אם אוסף המחשבות, התפיסות, האמונות, ההתנהגויות שבהם אני משתמש היום מעוותים ואינם מייצגים את התמצית האמיתית שהיא אני, מה בא במקומם? איך בכלל מגלים את הזיוף? איך מוצאים את הטבעי והמולד?

ברגעים האלה, והם לא בודדים באה לבקר גברת שקוראים לה: "בהלה".
לפעמים מגיע לבקר גם הגברת שקוראים לה "פאניקה".
ולפעמים יתעורר השליט הבלתי מעורער, השכל ויקרא תיגר: 'שטויות, בולשיט'.
המוח, ידידנו הנאצל לא אוהב שמערערים את השלטון הדיקטטורי שלו.
בכדי להמשיך לשלוט בנו, בדיוק כפי שהוא עושה בכל שנות חיינו, הוא מייצר במסווה של דאגה ואכפתיות: מחשבות מעכבות, פחדים, מנגנוני הדחקה והכחשה ועוד שיטות מתוחכמות שתפקידן להרחיק אותנו מלהפעיל שריר כל כך פשוט וכל כל מהותי במערכת האדם: את שריר הבחירה.
 
שריר הבחירה קיים מעצם היותנו כאן. הכול כתוב והרשות נתונה.
אנחנו בוחרים כל יום בחירות קטנות וגדולות, שרירותיות ומהותיות.
אנחנו אמנם בוחרים כל יום בחירות שקשורות להתנהלות שלנו בחיים אבל לרוב,
נמנעים מלעשות בחירות שקשורות ליצירת שינוי בהתנהלות שלנו בחיים.
כמו כל שריר, גם שריר הבחירה זקוק לאימון.
נאמן אותו, יתחזק ויפיק בעבורנו תועלות גדולות יותר.
נניח לו לקיומו ונעשה בו שימוש שיגרתי והוא מצידו ילך ויתנוון.
העצוב הוא שככל ששריר הבחירה שלנו מתנוון אנחנו מתנוונים בעצמנו.
ככל שאנחנו נמנעים מבחירות שהתוצאות שלהן מקוטלגות בתפיסה שלנו 'כהרות גורל'
כך אנחנו נתקעים בסיטואציות בחיים שלא זו בלבד שלא מקדמות אותנו אלא עושות לנו שירות דוב.
 
אז עומד לו האדם כך, בבוקר אחד בחייו ושואל אותי:
"מה למען השם הקשר בין המסכות לשריר הבחירה?"
ועניתי לו:
השימוש בשריר הבחירה הוא רצוני.
הוא כל כך רצוני עד שזה מגיע לאבסורד:
גם כדי להחליט להפעיל אותו אנחנו צריכים לעשות בחירה רצונית.
 
כדי להמחיש את זה איעזר ברשותכם בסיפור שמספר גים רון, מאמן דגול בפני עצמו
 (היכנסו לאתר שלו, כבר בעמוד הבית שלו מקבלים השראה לחיים):
אדם הולך לבקר חבר שלו בבית.
הוא נכנס אליו הביתה ורואה את הכלב יושב בצד ומקטר ומתאונן במשך זמן ארוך.
כעבור זמן מה שואל האדם את החבר שלו:
"תגיד, למה הכלב שלך יושב ומקטר ומתלונן כל הזמן הזה?"
עונה לו החבר: כי הוא יושב על מסמר.
"אז למה הוא לא קם?" שואל האדם.
שותק רגע החבר ועונה לו: "כי זה לא כואב לו מספיק".
 
עם יד על הלב:
כמה פעמים בחודש, בשבוע ביום את/ה שומע/ת את עצמך מקטר/ת, מתלונן/ת,
מתאונן/ת על מצב כזה או אחר בחיים שלך?
כמה פעמים שמעת את עצמך אומר/ת: די, נמאס לי מזה! די, אני רוצה אחרת!
כמה פעמים שמעת את הקול בראש עונה "אני רוצה, אבל... "
וקיבלת מגוון עשיר של סיבות ותירוצים שעוזרים לך להישאר לשבת על המסמר ?
 
לבחור להוריד מסכות ולגלות את האני המולד והטבעי לא צריך לחכות עד שהפצע יהיה פתוח
ויכאב הרבה יותר ממאוד.
ההידרשות הראשונית היא תשוקה ורצון אמיתי לחיות חיים מספקים, ממומשים ומהנים מתוך אי מאמץ.

תהליך אימון לחיים על פי קוד הקיום פורץ החוצה מהמרוץ אחר מטרות והישגים ומתמקד ביצירת מציאות שבה אנחנו מפסיקים לשבת על מסמרים אלא חיים מתוך אהבה, שמחה, אופטימיות וקבלה.
תהליך אימון על פי קוד הקיום מאפשר את קילוף הקליפות, השלת המסכות ויצירת הוויית חיים מתוך מלאות, אהבה עצמית, דימוי עצמי והערכה עצמית שמאפשרים יצירה של שפע.

למדו מהו אימון לחיים על פי קוד הקיום.